אסתטיקה פטרבורגית: עיצוב בלב ההיסטוריה
בניין היסטורי בלב סנט פטרסבורג, שבו חוויית המגורים במרכז העיר נוכחת בכל פרט: תקרות גבוהות, חלונות רחבים הפונים לחצר פנימית, מבט אל גגות העיר וקמין עצים מקורי.
במבנה זה ממוקמת דירתה הפרטית של מייסדת הסטודיו, יבגניה צ'וצ'ארינה.
תהליך היצירה התאפיין בחופש תכנוני ובלוחות זמנים גמישים – מותרות נדירה שהולידה חלל אקלקטי, עשיר בפרטים ובפתרונות תכנוניים מוקפדים.
האתגר והחזון התכנוני
במקור, הנכס שימש כדירת שותפים (קומונלקה) בעלת מבנה מיושן:
- מסדרון ארוך וחשוך
- ארבעה חדרי מגורים
- מטבח קטן וסגור
- חדר רחצה בסיסי
- כניסת שירות משנית
הפרוגרמה התכנונית הותאמה לצרכים של משפחה צעירה:
- מרחב פתוח (Open Space) המשלב מטבח וסלון
- סוויטת הורים (Master Bedroom)
- חדר ילדים
- חדר עבודה
- שני חדרי רחצה
במטבח המקורי ניצב תנור עצים עתיק. אף שלא היה פעיל, ארובת העשן נותרה שלמה. שאיפה מרכזית בתכנון הייתה להפוך אותו לקמין עצים פעיל בסלון. בנוסף, רהיטי וינטג' שנאספו לאורך השנים בשווקי פשפשים באירופה שולבו בהרמוניה בעיצוב החדש.
פתרונות תכנון ועיצוב פנים
טרם תחילת העבודה, זיהינו כי המטבח וחדר הרחצה גובלים בקיר חיצוני (Brandmauer) המאפשר פתיחת חלונות נוספים. נתון זה עמד בבסיס התכנון ומיקום האזורים המרכזיים בבית.
כל הקירות הפנימיים שאינם קונסטרוקטיביים הוסרו, כנהוג בשיפוץ מבנים היסטוריים. המחיצות הקלות המקוריות אפשרו יצירת מרחב פתוח לחלוטין – מצע עבודה אופטימלי לתכנון.
אזור הכניסה שמר על מבנהו העקרוני: מסדרון המקשר בין חדר העבודה, חדר הילדים וחדר ארונות קומפקטי.
בהמשך תוכנן בלוק רחצה הכולל מקלחון, חדר אמבטיה מרווח ואזור כביסה. בחדר הרחצה שולב החלון הראשון מבין השלושה שנפתחו בקיר המעטפת.
מעבר לנישת ארונות בגדים מוביל אל חלל המטבח והסלון – אזור שטוף אור המהווה את לב הבית.
במקור פנו לחצר שני חלונות בלבד, והתאורה הטבעית הייתה מוגבלת. פתיחת שני חלונות נוספים יצרה זרימה חללית מאווררת. אחד הפתחים הוסב למרפסת צרפתית, המעניקה מבט פנורמי אל קו הרקיע של סנט פטרסבורג.
מהסלון קיימת גישה לסוויטת הורים אינטימית עם חדר ארונות צמוד. מול הספה הוצב קמין העצים, כשמצדיו הוטמעו דלתות בקו אפס (Invisible doors) המובילות למזווה ולמדרגות השירות.
המטבח
מערכת המטבח תוכננה בצורת ח' (U-shape) עם דלפק ישיבה לארוחות בוקר. הכיור מוקם מול החלון החדש – אלמנט תכנוני המיושם בסטודיו בכל פרויקט המאפשר זאת.
לצד החלון הנגדי ניצב שולחן עץ מאסיבי המשמש לארוחות משפחתיות וכפינת עבודה נוספת.
סוויטת הורים וחדר עבודה
אל חדר השינה הראשי מובילות דלתות כנף כפולות וגבוהות. כל דלתות הפנים בפרויקט הן דלתות מקוריות שעברו רסטורציה, לאחר שנמצאו בדירה вיום הרכישה.
האווירה בחדר השינה נבנית סביב גב מיטה העשוי מחזית ארון עתיק ויצירת אמנות המעטרת את הקיר.
בחדר העבודה שולב פורטל קמין משיש עתיק על רקע קיר לבנים חשוף. פריט זה נשמר בקפידה והשתלב באופן הרמוני בעיצוב המינימליסטי.
חומרי גמר ופרטים
במהלך עבודות התשתית התגלה כי ניתן לשחזר את רצפת הפרקט מתחילת המאה ה-20 ברוב חלקי הבית. הרצפה עברה ליטוש וציפוי לקה בגוון מותאם.
בחללי הרחצה בחרנו ברצפת עץ טיק (Teak) במקום ריצוף סטנדרטי. העץ עמיד למים, מאריך ימים ומעניק תחושה חמימה.
בקיר המפריד בין המקלחון לחדר הרחצה הותקן חלון עליון שקוף, המאפשר חדירת אור טבעי לאורך שעות היום.
קירות הלבנים המקוריים נותרו חשופים, עברו ניקוי יסודי ונצבעו בלקה מט שקופה. הקירות החדשים נצבעו בגוון אפור מאופק, המהווה רקע נקי להצגת אמנות וצילום.
מפגש בין מודרניזם למורשת
השאיפה המרכזית הייתה ליצור איזון בין תקופות. השילוב של שידות עתיקות, כיסאות וארון בגדים מאוסף פרטי מעניק לחלל אטמוספירה רב-שכבתית: רוח העבר לצד רלוונטיות עיצובית עכשווית.
התוצאה היא פרויקט עשיר בניואנסים, המזמין התבוננות מעמיקה בפרטים המרכיבים אותו.
